הכלור הוא קוטל חיידקים יעיל ביותר, והשימוש בו כחומר חיטוי החל לפני כמעט מאתיים שנה, וככל הנראה הציל מאות אלפי אנשים בשל יכולתו להשמיד חיידקים ונגיפים מזיקים. אבל, באותו הזמן, יש לו גם השפעה רעילה על בני אדם. כלור הוא גז ירקרק-צהוב שנמס בקלות במים, וייתכן ולא תראו בו סכנה בריאותית חמורה – הרי התחנות העירוניות לטיפול במים במשך דורות מכניסים כלור למים – אלא שזו טעות.
כלור חופשי במים מחמצן וקוטל מיקרואורגניזמים, אך גם יוצר אינטראקציה עם חומרים אחרים, אשר מובילה להיווצרותם של חומרים רעילים. חיטוי בכלור הוכר כתרופת פלא בשנת 1820 ע"י הרופאים האירופאיים המודאגים מאוד משיעורים גבוהים של תמותה ממגפות המתעוררות. אבל אל לנו לשכוח שבתקופת מלחמת העולם הראשונה, כלור שימש גם כנשק כימי.
המדענים משערים כי כלור יחד עם תוצרי האינטראקציה שלו עם חומרים אחרים, עלול לגרום לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, לתגובות אלרגיות, ולהפלות אצל נשים בהריון. מחקרים מדעיים מצביעים על כך שצריכת מים עם כלור במקרים רבים גורמת התרחבות של שלפוחית השתן ולסרטן פי הטבעת. יש אומרים אפילו שרעלים הקשורים עם כלור עלולים להיות "החומרים הסביבתיים המסרטנים החשובים ביותר שגורמים לגידולים סרטניים".
